יסודות
אסטרטגיות ושיטות למידה
למידה סינכרונית
למידה א-סינכרונית
למידה עצמית
אמפטיה ורגש בלמידה
כלים דיגיטליים ללמידה
1 מ 2

טליה קולודני | עיצוב סרטונים אפקטייבים ללמידה

שיעור
חומרים

תסריט

שלום! הרבה מכם יושבים עכשיו בבית או במשרד ריק, המחשבות נודדות בין השעור שאתם צריכים להכין למחר, כלים דיגיטליים שאתם לא מכירים, ילדים שמטפסים על הקירות בבית ועתיד לא ידוע. אז תודה שאתם איתי, זה לא מובן מאליו.

אני טליה ואספתי עבורכם כמה עקרונות מבוססי מחקר לעיצוב סרטונים אפקטיביים ללמידה. מחקרים מראים שסרטוני וידאו אפקטיביים משפרים את ההשגים וגם מעלים את שביעות הרצון, העניין והמוטיבציה של הלומדים והלומדות שלכם. בסוף הסרטון הזה, תוכלו לקחת את העקרונות הפשוטים האלה וליישם אותם בתכנון ובהפקה של תכנים וחומרי למידה עבור תלמידים, סטודנטיות וארגונים.

אז נתחיל מהשאלה הבסיסית: מתי צריך סרטון? לסרטון שמוקלט מראש ונשלח או נגיש ללומדים בכל זמן קוראים למידה א-סינכרונית, כיוון שהיא לא דורשת שכלל הלומדים יהיו מחוברים באותו הזמן למרצה. מה דעתכם, מתי יש לסוג כזה של למידה יתרונות?

תודה שהשתתפתם, ואכן אם הדגש בפעילות הלימודית הוא לא על אינטראקציה בין אנשים כמו פרוייקט קבוצתי או למידת עמיתים, יש יתרונות רבים להקלטה מראש. הכנת סרטון גם מחייבת אותנו לתמצת, לזקק ולחדד רעיונות כדי שהסרטון יהיה קצר ואפקטיבי.

 

אבל לוידאו יש גם מגבלות.

  1. אי אפשר “לקרוא את הקהל”. בכתה רגילה אני יכולה לראות את הפנים שלכם, אני רואה מי שקוע בנייד, מי מרחף, מי משועמם, מי מבולבל ומי מתעניין. בוידאו זה לא אפשרי. 
  2. הצפייה היא פעולה פאסיבית ועיצוב סרטונים שמעודדים למידה פעילה הוא בהחלט אתגר.
  3. המהלך הכרונולוגי/לינארי של וידאו מקשה על חיפוש ושליפה ודורש פתרונות עקיפים. 

לכן צריך לגייס את כל האמצעים כדי לאפשר חווית צפיה כמה שיותר פעילה. 

אז בואו נצלול לעולם הלמידה הדיגיטלית ונכיר את המושג שמאפיין רבים מסרטוני הלמידה: הראש המדבר. הכוונה כאן היא למרצה או מורה כמוני, שרואים אותה מדברת, לפעמים על רקע נייטרלי ולעתים על רקע של מצגת.

היתרון של השיטה הזו הוא שפשוט ליישם אותה ואפשר לייצר כך סרטונים יחסית במהירות, כמו הסרטונים שאתם רואים כאן בקורס, שנוצרו והופקו במספר ימים בלבד כדי לתת לכם מענה מהיר בתקופה כל כך אינטנסיבית של שינוי. יש גם מחקר מ- MIT שבדק 7 מליון צפיות בקורסים מקוונים ואומר שדווקא אלו שהיו בהם "ראשים מדברים" העלו את רמת ההשתתפות הפעילה לעומת שיתוף מסך או מצגת בלבד. 

אבל אם יש קצת יותר זמן ומשאבים, ראש מדבר עשוי להיות החמצה למה? כי יש לנו הזדמנות עם וידאו להכניס את הלומדים לתוך עולמות שהם לא מכירים, לחשוף אותם לרעיונות, להשראה, לחוויה שאי אפשר לייצר במפגש פנים אל פנים. ואפשר לעשות את זה גם עם דברים חינמיים כמו ויקימדיה או סרטונים קטנים שתצלמו בעצמכם. נסו לחשוב על כמה דימויים ויזואליים לנושא או תחום שאתם מלמדים, למשל מסע בתוך גוף האדם או מבט מהחלל על שינויי אקלים.

אבל – חשוב להימנע מהעמסת יתר. לפי התאוריה של העומס הקוגניטיבי, שהיא אמנם קצת מיושנת אבל עדיין מקובלת בעולם המדיה, יש לנו כמה ערוצים שונים של קליטת מידע, וכל ערוץ כזה מתקשר עם חלקים שונים במח. כמו כן, זכרון העבודה שלנו מוגבל.  

כך למשל ערוץ האודיו והערוץ הויזואלי לא פועלים באותו אופן. מהסיבה הזו, אנחנו ממליצים שמה ששומעים ומה שרואים בסרטון לא יהיו זהים. למשל אם רואים מצגת עם טקסט, אין צורך להקריא את מה שכתוב. רצוי לדבר על הנושא מזווית אחרת. 

באופן כללי, אני ממליצה להמעיט עד מאוד בטקסט על המסך, ממש למינימום. במקביל, תמונות לא רלוונטיות, תזוזות על המסך כמו גיפים מרובים או אפילו אנקדוטות של המרצה עשויות להעמיס ולהפריע ללמידה, אז הקפידו לבחור תמונות מתאימות. 

הרעיון הוא לשמור על פשטות, ולנסות להכניס את המידע באופן הדרגתי במידת האפשר. 

 

סיבה נוספת למעט בטקסט היא שרבים מהלומדים שלכם יצפו בסרטון במכשירים הניידים שלהם, והם פשוט לא יוכלו לקרוא אם הפונט יהיה קטן מדי.

מה לגבי שאלת ההפקה: האם אפשר ליצור סרטון איכותי בלי להשקיע המון כסף באפקטים? יש מחקרים שמראים שהפקה מקצועית יכולה לסייע לשימור הידע לטווח הארוך אבל מחקרים אחרים מראים שאיכות ההפקה אינה משפיעה על הלמידה ושגורמים אחרים כמו מרצה מעניין שאוהב את נושא ההוראה משפיעים יותר. אז לא להתייאש, אפשר להפיק סרטונים טובים גם בלי צוות הפקה, ולראיה הקורס הזה שנבנה כולו בתוך פחות משבוע, על ידי מתנדבים ועם ציוד ביתי.

אז בואו נדבר על כמה עקרונות בסיסיים לעיצוב של סרטונים אפקטיביים. כל העקרונות הללו מבוססים על ניתוח נתונים ומחקרים שונים בתחום.

קודם כל, למידה פעילה והתמקדות בלומד. מה זה אומר להתמקד בלומד? 

כאנשי חינוך, מורים, מרצים, אנחנו נוטים לחשוב "מה החומר שאני רוצה להעביר, מהו הדבר שאני רוצה ללמד".

לפי הקונספט של הלומד במרכז, צריך לשאול מה הלומדת שלי תקבל בקורס, איך היא תהיה שונה בסופו, מהם הכישורים והידע החדשים שיהיו לה. 

לגבי למידה פעילה, ישנן טכניקות שונות לייצר למידה פעילה בסרטון מוקלט כמו פנייה ישירה לצופים/לומדים, לומר "אתם" ולא "הסטודנטים", שימוש בשאלות רטוריות או שאלות שמשולבות בסרטון, ועוד רעיונות שאזכיר בהמשך.

שנית, הסרטון צריך להיות קצר! האורך המומלץ לפי מחקרים שנעשו על קשב והשתתפות הוא בין 3-9 דקות. הטריק כאן הוא לבחור נושא אחד ממוקד ולהקדיש את כל הסרטון לנושא הזה.

מחקרים במדעי המח מראים ששימוש באנאלוגיות ובמטאפורות מסייע לקשרים בין הסינפסות במח ובכך להפנמה של רעיונות מורכבים. למשל מטאפורה של מלון עם מסדרון אינסופי של חדרים יכול לסייע בהבנה של עקרונות מורכבים במתמטיקה אינפיניטיסמלית.

הומור! גם אם אתם לא סטנדאפיסטים בשגרה, נסו לחייך, לספר מדי פעם סיפור אישי שקשור לנושא, ולהכניס אווירה בלתי פורמלית ללמידה. דיבור בשפה נגישה ומדוברת גם יכול לעזור.

תנועה וגיוון: כדי לשמור על ריכוז ולמנוע מהצופים להשתעמם, כדאי לגוון באמצעים הויזואליים ולהכניס מדי פעם תנועה על המסך.

 

עקרון אחרון נוגע ללמידה אותנטית: חיבור של התוכן לחיים האמיתיים של הלומדים שלכם. נסו לחשוב מנקודת מבטם – מה מעניין אותם, איך ישתמשו בידע, איך אפשר להביא את העולם שלהם לתוך הלמידה. למידה אותנטית מסייעת בהעלאת המוטיבציה וגם בשיפור הישגים, אבל בעיקר בשמירה על סקרנות וחדוות הלמידה.

לסיכום, דיברנו כאן על כמה עקרונות בסיסיים לעיצוב סרטוני למידה אפקטיביים. אני מקווה שהם יסייעו לכם להיכנס לעולם של הלמידה הדיגיטלית, אולי בהתחלה מתוך אילוץ, אבל בתקווה תוכלו בהמשך לראות את היתרונות וגם ההנאה שנמצאים שם.

אז... מה הסיפור שלך? מה הסיפור שלך? הסרטונים שלכם הם הזדמנות לספר סיפור. הלומדים והלומדות שלכם מחכים לשמוע, לראות וללמוד מכם!

error: Right Click is has been Disabled!